אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ נ' ששון

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בו מעורב רכב נהוג בידי הנתבע.

לגרסת התובעת, רכבה נסע בדרך נמיר בתל אביב בנתיב המאפשר נסיעה ישר ופנייה שמאלה וכי לפתע סטה הרכב של הנתבע מהנתיב הימני המאפשר נסיעה ישר בלבד אל נתיב נסיעת רכב התובעת וגרם לתאונה.

הנתבע טען כי הוא נהג בנתיב השני מימין ממנו ניתן לנסוע ישר ולפנות שמאלה וכי רכב התובעת היה משמאלו והוא זה שסטה ימינה ופגע בפינה הקדמית השמאלית של רכב הנתבע.

מטעם הצדדים העידו הנהג ברכב התובעת מטעם התובעת והנתבע בעצמו.

עד התביעה מוסר שהוא נהג את רכבו ברחוב פרופסט והתקרב לכיוון צומת עם דרך נמיר (ראה ת/2) כאשר הוא נוהג את רכבו בנתיב השני מימין מתוך 4 נתיבים, כאשר הנסיעה בנתיב הימני ביותר היא ישר בלבד, בנתיב השני מימין ישר ושמאלה ובשני הנתיבים השלישי והרביעי שמאלה בלבד.

הוא טוען שבזמן שהתקדם לעבר הצומת ולפני שהגיע לצומת במרחק של 10 מטרים, חתך אותו הנתבע, ניסה להכנס לנתיב שלו וגרם לתאונה.

הנתבע מעיד שהם נסעו בכביש בין 4 או 5 נתיבים ומסר תחילה כי הוא נהג את רכבו בנתיב הרביעי ואילו עד התביעה נהג את רכבו בנתיב השלישי מימינו. בהמשך תיקן את עצמו ואמר שהוא נהג את רכבו בנתיב השני מימין ואילו רכב התובעת נסע בנתיב השלישי משמאלו של הנתבע.

גם הנתבע מעיד שהתאונה היתה לפני כניסה לצומת, למעשה לפני תחילת הפנייה שמאלה מהנתיבים 2, 3 ו- 4, ולפיכך יש לקבוע שהתאונה היתה בקטע הכביש שהוא ישר והיא נגרמה עקב סטיית אחד הרכבים אל הנתיב בו נסע הרכב האחר ושניהם התנגשו.

השאלה שעלי להכריע בה היא משני הרכבים סטה לעבר הנתיב של האחר.

את התשובה סיפק הנתבע בעצמו, שכן בעדותו הוא מסר שהוא נכנס אל רחוב פרופסט מרח' לוי אשכול, פנה ימינה, התקדם ברח' פרופסט לעבר הצומת עם נמיר וכי התאונה היתה בנתיב מס' 2 מימין, לאחר שנסע אולי 50 מ' ברח' פרופסט.

כששאלתי את הנתבע, אחרי שפנה ימינה מרח' לוי אשכול, איך הגיע לנתיב מס' 2 מימין והוא ענה שמייד עם הפנייה הוא נכנס לנתיב מס' 2. הוא "דילג" מעל נתיב מס' 1 הימני ביותר וטען שנכנס לנתיב מס' 2.

הסדר ההגיוני של האירועים חייב להיות כזה ולא אחר, שהנתבע פונה ימינה מרחוב לוי אשכול, מתחיל את הנסיעה ברחוב פרופסט מהנתיב הימני ולאחר מכן אם ברצונו לנסוע בנתיב שמשמאלו חייב לעבור נתיב. ככה שבשלב כלשהו, הנתבע היה אמור לעבור מהנתיב הימני לנתיב השני מימין והדבר מתיישב עם גרסת עד התביעה.

זאת ועוד, הנתבע טען שהוא רצה להמשיך את נסיעתו אחרי הצומת ישר לכיוון רמת אביב, אך לשאלת ב"כ התובעת ענה שאחרי התאונה הם עצרו בדרך נמיר לאחר ששניהם פנו שמאלה. הדבר תומך בגרסה התואמת כי הנתבע רצה לפנות שמאלה ואז הוא עבר מנתיב המאפשר נסיעה ישר בלבד לנתיב המאפשר גם נסיעה ישר וגם פנייה שמאלה, קרי, מחייב אותו לעבור מהנתיב הימני ביותר אל הנתיב השני מימין.

לפיכך, יש לקבל את גרסת עד התביעה ולקבוע כי התאונה התרחשה עקב מעבר או ניסיון מעבר הנתבע מנתיב לנתיב שמשמאלו, שם נסע עד התביעה והנתבע גרם לתאונה.

לעניין הנזק, לא נשמע מחלוקת על גובה הנזק בסך של 1,749 ₪ ושכ"ט שמאי 300 ₪.

באשר לראש הנזק של ירידת ערך, נטען לירידת ערך בסך של 567 ₪, סכום הנראה לי יציר לוחות ומשוואות ולא תוצאה של בדיקת שוק המשקפת ירידה אמיתית בערך הרכב בעקבות התאונה.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 2,049 ₪, שהם סך כל הנזק הישיר ושכ"ט השמאי, בתוספת אגרת משפט ששולמה, שכר בטלת עד בסך 150 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 750 ₪ + מע"מ כדין.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: